הגישה הרב תחומית בחינוך

שילוב מקצועות לימוד לפי הגישה הרב תחומית

הגישה הרב-תחומית (מולטי-דיסציפלינרית) בהוראה מדגישה את הרעיון של שילוב בין תחומי דעת שונים בהוראה וטיפוח תפיסה מערכתית בקרב התלמידים. למעשה, במיוחד בתחילת דרכה, הכינוי המקובל היה "גישה בינתחומית" (אינטר-דיסציפלינרית), גישה המדגישה את המחבר בין תחומי הדעת השונים, גם על חשבון העמקה בכל אחד מהם. הגישה הבינ-תחומית נולדה כגישה פילוסופית-תרבותית בערך באמצע המאה ה-20, וכגישת הוראה היא היא החלה לחלחל להוראת המדעים בשנות ה-60.  (ד"ר מירה טנצר, מתוך הבלוג של מכללת אורנים בקישור הזה)

התחושה במערכת החינוך, שעולם הדעת והתרבות אינו מחולק וממוין ואיננו בנוי על פי הגבולות הדיציפלינאריים המלאכותיים הביאה לחשיבה פדגוגית של קביעת נקודות מוצא בין-תחומיות לנושאים לימודיים. ועדות ציבוריות-מקצועיות המליצו גם הן על אימוץ הגישה הבינתחומית כאחת האסטרטגיות לארגון תכנית הלימודים.
כדי לממש וליישם גישה רב תחומית זו נהוג בבית הספר שיתוף פעולה בין דסיפלינות ומקצועות לימוד שלא היה נהוג עד כה לראותם גרים בכפיפה אחת, כמו למשל חינוך גופני וביולוגיה, או ביולוגיה ואנגלית.

 

דוגמה א' לגישה הרב תחומית: ביולוגיה ואנגלית

במסגרת שיעורי אנגלית למדו תלמידי יב מב"ר סיפור המספר על פרופסור שהתתבונן במיקרוסקופ וצפה בחיידקים.
נטליה מורה ורכזת אנגלית בבית הספר הזמינה את המורה לביולוגיה לאה קרמני לשיעור אנגלית על מנת שתרחיב את הידע של התלמידים בנושא חיידקים.
המורה לביולוגיה הביאה לכיתה מיקרוסקופים ותרביות חיידקים.
התלמידים למדו אנגלית ומדע והעשירו את הידע שלהם.

 

 

 

 

 

 

דוגמה ב' לגישה הרב תחומית: חינוך גופני וביולוגיה

 

צוות חינוך גופני וביולוגיה משתפים פעולה זאת השנה השניה בפרויקט משותף שמטרתו חינוך התלמידים למודעות לחשיבות של פעילות גופנית ותזונה נכונה.
השנה התחיל שיתוף הפעולה כשתלמידי ההגברה בביולוגיה משכבה י' הגיעו לשיעורי חינוך גופני ומדדו להם דופק במנוחה ולאחר מאמץ.
תלמידי ביולוגיה למדו כך את השפעת פעילות גופנית על קצב הלב.
בהמשך בשיעורי חינוך גופני התלמידים יעבירו שיעורי חנג לכיתותיהם ולכיתות אחרות ויקבלו הרצאות בנושאים שונים הקשורים לפעילות גופנית.
כמו כן מתוכננים ימי שיא משותפים לתלמידים בפרויקט ולתלמידי בית הספר בכלל.